בסדרת הדוקו-ריאליטי של Netflix, "מוסך הפלאים", מתבקש צוות משדרגי המכוניות לבצע משימה שנשמעת לקוחה מעולם האגדות – לקחת מכונית צעצוע של Hot Wheels וליצור העתק מדויק שלה, רק בגודל אמיתי. הצוות עושה את זה ובגדול.

מדובר בדגם של מכונית המשחק בשם Splitting Image, אחד מהדגמים הנמכרים של המשחק מאז שהושק ב- 1969. זהו דגם ייחודי שתכננו מעצבי מכוניות אמיתיים, אך רק בעולם הצעצועים הצליח "לעלות על הכביש" הרכב למעשה מחולק לשני תאים נפרדים, כשבמרכזו מנוע גדול עם צינורות פליטה העוברים לאורכו בין שני התאים. המכונית יוצרה עד 1971, חזרה לביקור קטן כחלק מקידום מכירות של Shell, ולאחר מכן נמכרה שוב רק בחגיגות ה- 25 (בשנת 1993) ובגרסת אספנים בשנת 2002.

בדגם העולם האמיתי שנבנה בסדרה נעשה שימוש במכונית קורבט שחלקה העליון הוסרה ונבנה מחדש באמצעות פיברגלס. תאי הזכוכית שהותאמו הותקנו על ציר לפתיחה קדימה ואחורה, וצינורות מפלט התקנו במיוחד כמו בדגם המקורי. התוצאה מרשימה, ואת הרכב, כולל רישיון הרכב שלו בארה"ב, ניתן כעת לרכוש במחיר של 150,00 דולר.

המשחק הוט ווליס הוא משחק להרכבת מסלול מירוצים אליו משוגרות מכוניות באמצעות משגר. המטרה היא לאתגר את המכוניות במסלולים מורכבים ככל הניתן ואף לקיים תחרויות בין מכוניות. המשחק מלווה ילדים כבר עשרות יותר מ- 50 שנים, והוא זוכה לפריחה מחודש בין היתר בזכות אפליקציות משחק ותוספים חדשים

לרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, משיקה רשת Toys R us שני פאזלי רצפה ענקיים, בהשראת 70 שנות עצמאות. הפאזלים מיועדים לכל המשפחה, וימכרו במחירים אטרקטיביים במיוחד: 29.90 ₪ בלבד.

 פאזל 70 שנה למדינת ישראל – כולל 70 חלקים, כמניין שנות המדינה. תמונת ילדים מחזיקים את דגל ישראל, עם ההמנון וסמל המדינה. חלקי הפאזל עשויים מקרטון איכותי, עבה וקשיח. החלקים גדולים ומצופים בלמינציה, מה שמבטיח עמידות לאורך זמן.
הפאזל החדש מצטרף לסדרה שלמה של משחקים מבית ישראטויס בנושא מדינת ישראל.

בנוסף  משיקה רשת   Toys R us  פאזל מפת ארץ ישראל – 84 חלקים של מפת ארץ ישראל. בפאזל יכירו  המשחקים  את מפת ישראל, שמות הערים והישובים, מדינות שכנות וימים. בפאזל מופיעים תמונות נוף קטנות מערים מרכזיות וגם סמל ודגל המדינה. הפאזל מיועד גם לילדים המתחילים קרוא וכתוב, הוא עם אותיות ברורות ומנוקד – המארז כולל פאזל ופוסטר מפת ישראל לתלייה.

ילדים שחיים בתמונות. אם פעם, כשליטפת ילד על הראש הוא ידע שהוא מתנהג יפה, היום רעש הקליק קליק של הטלפון הוא הפידבק החיובי ההאולטימטיבי. ילדים מתחנכים מגיל 0 שכאשר האייפון (הפוסט גם נכתב בלשון אייפון מטעמי נוחות, אך הוא גם נכון לאנדרואיד), כאשר האייפון עובר למצב אנכי ומכוון אליהם, גם אם לא נאמרה מילה מצד ההורה, הם יודעים שהם עשו משהו נכון – היום חמודים, מצחיקים או מבריקים. ילדים בגיל צעיר כבר יודעים לפרגן פוזות למצלמה, בצורה שאנחנו מעולם לא למדנו.

בעולם שכזה, המצלמה היא כח, היא סמל לבגרות  – ועבור הילדים האייפון שלכם הוא הרבה יותר מצלמה ומכונת בידור משוכללת מאשר טלפון.

אז הכל טוב? לא תמיד. כי כשהילדים מתחילים לדרוש את הטלפון כדי לצלם משהו, זה פתח לצרות. קודם, ואין לטעות בכך – מדובר במאבק כוחות נוסף בינינו לבין הילדים, גם אם לא נעים להודות. הם רוצים את מטה הקסמים שיש לנו, ולנו קצת קשה לוותר עליו. שנית, עד כמה שהיצרנים מבטיחים לנו שהטלפון עשוי מסגסוגת פלטיניום עמידה ברעידות אדמה ובמתקפות מהאוויר, עדיין אני לא חושב שהם מבצעים את בדיקות העמידות שלהם מול זאטוטים בני 2-4. כן, יש להם כשרון להשמיד מכשירים. ואחרי שהשקעתם מאות או אלפי שקלים במכשיר, הדבר האחרון שאתם רוצים זה להגיע איתו לבילוי זוגי במעבדת תיקונים.

אז לא נותנים לילד את המכשיר. וזהו. סוף פסוק. מילה אחרונה.

אז זהו, שלא.

האם יש למנוע מהם לחלוטין גישה לאחד מכלי הביטוי המרכזיים של דור המיליניום ובטח של כל הדורות שבאים אחריו. בזמן שאנחנו משקיעים אנרגיה בללמד אותם קרוא וכתוב, הם לומדים שפת הצילום, בה כל תמונה שווה אלף מילים. בדרך ההתנסות הם לומדים מה ואיך אפשר להביע כשיש לך מצלמה ביד. הם מחקים את ההורים אבל בעוד כמה שנים יעלו עליהם בהרבה.

הפתרון: מצלמה לילדים

משום מה היבואנית של Vtech לא מקדמת את הצעצוע הנפלא הזה. מצלמה דיגיטלית במעטפת פלסטיק קשיחה ורחבה שהופכת אותה נוחה לאחיזה של ילד ושומרת היטב על הרכיבים שבפנים. אצלנו עד היום המצלמה עמדה יפה בכמה נפילות מכובדות.

קבלת הפנים למצלמה הייתה נרגשת מאוד, והילדים יצאו מהר מאוד למסע צילום ברחבי הסלון.

יהונתן גפן כתב על הג'ירף:

"כל מה שאנחנו רואים הג'ירף רואה לפנינו…
מגובה של ג'ירף כולנו נראים נמוכים 
והבעיות הכי גדולות שלנו 
הן רק נקודות קטנות בשביל הג'ירף"

כבר במהלך המסע הראשוני עם המצלמה רואים כמה נפלאה ושונה נקודת המבט של הקטנטנים האלה – הדברים הקטנים שמרגשים אותם שעבורם הם גדולים, הם שונים לחלוטין ממה שאנחנו רואים: ועל הפנים יש להם הבעה: כמה יפה להיות נשמה קטנה.

המצלמה היא בדיוק מה שילד צריך. הכפתורים מאוד נוחים לתפעול, יש שני כפתורי צילום – האחד במיקום הרגיל במצלמה ואחד בפאנל האחורי – כך שהילד יכול לבחור את שה שנוח לו. התפריט המאויר ברור מאוד לילדים, והם משתלטים עליו במהירות כדי לעבור ממצב צפייה בתמונות למצב צילום, ויש גם מצב של איורים שמתווספים לצילום – שמטריפים את הילדים. בעיצוב המצלמה חשבו אפילו על עינית כפולה, להסתכלות בשתי עיניים, מכיוון שילדים לא יודעים לעצום עין כדי להתבונן דרך עינית יחידה. אבל מהר מאוד גילינו שהילדים, כמונו, מעדיפים להסתכל במסך המצלמה כשהם מצלמים. העינית הוא כנראה שריד ארכיאולוגי עבורם שתפקידו ההיסטורי לא ברור, כמו תוספתן.

המצלמה שברשותנו היא מהדגם הפשוט יותר – אין מצלמת סלפי, רזולוציה של 1.3 מגה בלבד, זיכרון פנימי קטן יחסית (עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס), ועם יכולת צילום וידאו. איכות התמונה הפתיעה לרעה, גם מבחינת חוסר יכולת לעבוד בתנאי תאורה בינוניים ומטה וגם מבחינת הרזולוציה הכללית.

לדגמים המתקדמים יותר יש זום X4 ופלאש. כנראה חווית צילום משופרת מאוד לילדים יותר גדולים, אך עד גיל 4 נראה שהדגם הבסיסי מגשים את הייעוד שלו – אושר לילד וביטחון לאייפון.

אה, ויש גם את העניין של המשחקים. כמו שהתריע משתמש וותיק יותר במצלמה, מהר מאוד הילדים יימצאו את המשחקים שמופיעים בתפריט הראשי. והם באמת מצאו. משחקי קז'ואל קטנים וחביבים, אך מאוד ממכרים לגילאי 4-5. כמו שהבטיח זה שהתריע, זה באמת עבר אחרי שבועיים של התמכרות קלה.

Vtech מוכרים כעת גם מצלמת Action, המקבילה של גו פרו לילדים קצת יותר גדולים העוסקים בפעילות ספורטיבית, ויש גם שעון חכם – יהיה מעניין לנסות אותם לאור ההצלחה של המצלמה הרגילה.